כמה דפים מאלבומו הפרטי
תרומתו האומנותית של ידידנו בוגי

שימו לב, לא רק תמונות אבל גם די הרבה היסטוריה

שורה אחורית משמאל : שלישי בחולצה פרחונית : גינת  רביעי אבי חן חלואה  חסון חונצקי , ציטר(יוגב ז"ל נפטר באוגוסט 2018)  בוגי,  שני אחרונים לא מזהה נדמה לי, יאלון, עודה. שורה תחתונה בורנשטיין  לא מזוהה   לימור- לפלר  דיגלי  לא מזוהה איינהורן החשמלאי.

רס"ר גינת עם סמל בוגי

שורה ראשונה: שש, רוברט, גינת, גרונר, בלומברג ובורנשטיין מעליו, ציטר-יוגב,  יוסי אלעזר, ארגמן מיא"א, ששיקם את בל 04  אבויה, ואיש אלקטרוניקה לא זוכר את שמו

שורה שניה בוגי, אהרוני הפרסי (יש לי שוודי 7 מ,מ 8מ"מ מה שאתה רוצה פאנטאזיונר פרסי)השאר אני לא מזהה.
זה כבר אחרי העברת הבלים לשדה דב, בט.125

וינטר ז"ל, בוגי, יורם, ??

איך היה הקפה חברה?

וינטר ז"ל, דיגלי למטה קוטי החשמלאי, בוגי


מימין לשמאל: יעקב גוטמן,?, וייסמן- צחר,  לא זוכר שמו, וינטר, דיגלי ,?,?, גינת.

גינת, בוגי,?,?, אורון היה מפקד טייסת לפני ראובן לוי (אולי אחרי שגב מ124 שקורקע לאחר מכן נדמה לי בגלל לב. לא בטוח) אחרי שהשתחרר היה בארקיע. אני חושב שהגיע לקברניטות.

אחריו, צביקה שראל,?, פרוספר

מי הגברת?

נשארתי לתורנות שבת. ביום ו' אחה"צ כשהבסיס התרוקן מעט,כדי שלא יפריעו לי בצילום,  ביקשתי מסקורניק שיעזור לי לעשות את התמונה הזאת.

ביקשתי (אני, בוגי) ממנו שישכב על האספלט בליין, אחר כך התקרבנו מעט מערבה. זה היה עם  מצלמתי החדשה
NIKON F   (לפי הצעתו של אילן שגיא ז"ל מ-135)

את ארובת רידינג כמובן הכנסתי בין הרגליים ועם הידיים כאילו מחזיק אותו. זה היה עם סיום יציקת הארובה. כאילו היה אתמול.... אבא של דוד סיני, מרדכי ז"ל הבטיח לי טיול באתר הבניה, אך לא יצא לפועל...

מימין לשמאל: קיסין, ?, צייזלר, לאזוכר שמו אבל אני זוכר את הפנים שלו. (עברו 45 שנה+)  קותי החשמלאי עומד ויושב מתחתו סיגלר, סקורניק, בוגי,  וינטר.

סטיב (נעלי מיקולינסקי היה של ההורים) ובוגי משחקים שש בש ברגע של מנוחה


גלפר, סקורניק עם עיתון , בוגי וזאץ טכנאי אלקטרוניקה


סטיב ודורפמן משחקים, בוגי ויפה בוחנים,?,
גינת קצין תורן, משגיח שלא ירמו

בצד ימין כמובן וינטר ז"ל. שורה עליונה: סטיב, צייזלר, גוטרייך, סיני, לא זוכר שמו,
שורה שניה: עורקאבי, גלפר, בוגי, מוני, עטיא.

חבר'ה חדשים מגיעים לטייסת שיהפכו לגרעין קשה.

נוף מרוסק באיזור דרום סיני סנטה קטרינה, על רקע ידית השלכת חרום של הדלת.

אחד ממסוקי הגף ברפידים היה צריך להעביר איזה חלק לעמדת נ.מ. באיזור סנטה קאטרינה. נאמר לי להצטרף לגוטמן הטייס מקיבוץ רוחמה. זה היה טיול מטורף בגובה נמוך.
  בדצמבר 1972 חזרתי לשם עם החברה להגנת הטבע. תאמינו לי אחרי שראיתי חצי עולם, לא גראנד קניון, ברייס קניון, אלפים... זה היה מקום הכי מרשים בעולם .

שורה אחרונה: הפקידה נדמה לי הבת של ח"כ שמואל תמיר ז"ל בלום,
בשורות אחרי כן מפוזרים : אטל, צייזלר , ראובן לוי, עבדך הנאמן עורקאב, מוני, קותי,
יושבים :קיסין, גוטרייך.

גלפר כרגיל שובב. היינו צעירים וחסרי דאגות וטוב שכך. המטוסים טסו וביצעו את משימתם בדרך כלל.

אמנם אף פעם אי אפשר היה לדעת אם ה
ALOUETTE מניע, כי היתה מערכת התנעה אוטומאטית ומסורבלת מיועדת לטייסים, רק מפס אחד וזהו.

גם אפשרות פתיחת ברז דלק עם כבל חיצוני ולא דרך הנורמלית דרך המשאבה הזעירה 
MICROPUMP אבל אחרי התנעה לא היו בעיות. אלכס פתר את בעיית חדירת דלק למנוע ברז דלק ובצורה מדהימה בפשטותו.

הפתרונות הטובים ביותר הם פתרונות פשוטים ולא מורכבים. הוא מיקם את הברז על מבנה המסבך של המסוק והפך אותו.

מנוחת "הלוחמים"

כמו המוסקטרים, רק בלי חרבות.
שנים הלכו לנו, מוקדם מדי...

יבדל לחיים ארוכים, הג'ינג'י שבחבורה

גליה הפקידה הטכנית של הטייסת איבדה בעל במילחמת יום כיפור.

אח"כ התחתנה עם אחד הטייסים מהטייסת. לא זוכר שמו.

בשורה תחתונה שני משמאל הוא יאלון. הלך לקורס טיס. נפלט.

במילואים הלך לצנחנים. עבד בבקרה צפון (הר כנען ) ברשות שדות תעופה. נהיה לבקר אוירי....

האוירון ואני לבדי

אלי אשכנזי. המכונאי שעבד המון עם הרבה אחריות ותמיד בסביבת מסוקים פעילים. עד היום... . אף פעם לא נכשל...

דורפמן
יליד בוטושאן רומניה. איזה מותק של בחור. רב עם אבויה קשות. אבל בהונגרית אומרים שהכלב החזק הוא מזיין.

אבויה זרק אותו משדה דב לטייסת מל"טים. אנחנו מדברים על תחילת שנות ה80.
מימין לשמאל
ביגר, סיני, פיש,אשכנזי, דורפמן,בוגי, שש

סיני מנסה להרביץ לביגר... נכשל

אלי אשכנזי בהריון... משנת 1965 אנחנו במקביל אחד עם השני. ט123, אחר כך אני במינהל הוא בנתיבי נפט.

אני במינהל הוא בתעשיה האוירית , מרום, גאזללים, הילרים, כמאויר, מסוקי משטרה, וכו' אני בעמדת פיקוח והוא בעמדת ביצוע.  40 שנה + אף פעם נאמרה בינינו מילה בהרמת קול. לא היו ויכוחם. מעט ב123 שהיו מצבי לחץ והיו.
וגם הינו ילדים גם הו וגם אני.... ועקשנים

ראש הרוטור במסוק הילר, כפי שנראה בעת טיסה מתוך התא. משחקי אור וצל.

תרומתו האדיבה של הצלם האומנותי - בוגי. שימו לב לחדות התמונה, בהתחשב גם מתי צולמה...

התמונה שלי עם דן רון ז"ל שמתחבר לקירקוע שלהם ותמיכת הטייסת באלואט מס 14. בשדה הנפט באבו רודס (כלי חיוני ביותר) עד תיקון ההילר.

דן רון ז"ל היה טייס ב ט.100 והוכשר כטייס מסוקים אצלנו.

מסתבר ששדה הנפט מימן את קניית 05 אבל מה שנתן את השרות זה היה ה14. אגב באבו רודס חתך את הזנב של עצמו וחולץ ליבשה בעזרת יסעור.